כמה פעמים זמזמת את המשפט הזה, כחלק מהטקסט האלמותי של נתן זך, בלחנו הנפלא של שלום חנוך? "כמו האדם, גם העץ צומח וכמו העץ האדם צמא" כתב זך, המשך שונה לחלוטין משל ספר דברים. בספר תהילים (א' 3) מופיעה הברכה: "והיה כעץ, שתול על-פלגי-מים: אשר פריו, יתן בעתו--ועלהו לא-יבול; וכל אשר-יעשה יצליח.".
כעץ השדה, שורשינו מעמיקים ככל שעוברות שנותינו. כל שנה מוסיפה רובד של עומק לאדמה שבה אנחנו צומחים, אדמת הזכרונות שלנו, מאגר חיינו. מתוך הזכרונות שלנו, מתוך חיינו, צומחים הערכים שלאורם אנחנו חיים, התפיסות שמעצבות אותנו. מתוך מה ששמענו וספגנו כל חיינו, גדל עץ האדם.
[אם נמשיל את האדם לעץ, הרי האישיות שלנו היא הגזע, והתחושה שלנו ביומיום הם הצמרת. כל התנהגות היא ענף או עלה. והשורשים, הם הצינורות שלנו לאדמה - מאגר האירועים והאנשים בחיינו. האמונות והתפיסות שאימצנו לעצמנו במהלך החיים הם חומרי הדשן והמים שמהם אנחנו ניזונים.]
כמו האדמה, גם חיינו יכולים להיות רוויים בחומרים שונים, חלקם מתאימים לנו יותר מאחרים, חלקם נכונים לנו יותר מאחרים. כמו העץ, גם אנחנו סופחים וסופגים את אשר האדמה - אירועי חיינו והאנשים שפגשנו - מציעה לנו.
לפעמים, השורשים שלנו סופגים ערך שאינו באמת שלנו, שלבנו אינו שלם איתו. ובכל זאת, אנחנו חיים לאורו, נותנים לו להתוות לנו את מסלולנו. לפעמים, השורשים שלנו סופחים אמונה שמקלקלת לנו, אמונה שהחיים לאורה פוגעים בנו. חומרים, שגורמים לגזע שלנו להיות דק ובלתי יציב, לצמרתנו להיות שחוחה...
אם העץ בגינתכם היה סופח חומרים שפוגעים בו, הייתם מטפלים באדמה. לו היו סביבו עשבים שוטים, הייתם מנכשים אותם. ואחר כך, הייתם מוסיפים לו חומרי תזונה נכונים עבורו, דשן ומים לרוויה. אם היה צורך, ודאי הייתם מתייעצים עם גנן מומחה...
כך גם בחיים. אתם מוזמנים לבחור בין האמונות והערכים שהתרגלתם להאמין בהם את אלה שנכונים לכם. אתם מוזמנים לערער על מה שהכרתם עד כה, ולבחור מחדש, או לבחור אחרת. שאלו את עצמכם: האם באמת זו הבחירה שלי, או שמא ככה התרגלתי? ואם מדובר בהרגל, האם זה הרגל שאני באמת בוחר לשמור?
לפעמים, נפחד לשאול את השאלות הללו, נפחד שהגזע - אישיותנו - ידלדל בהעדר חומרי הדשן שהתרגל לקבל. יחד עם זאת, על כל שאלה כזו, על כל אמונה או הרגל שיתערער, ניתן להזין את עצמנו בחדשים. והבחירה הזו, כמו גם הערכים שבהם תבחרו, יגרמו לכם להרגיש חזקים יותר, יציבים יותר, שלמים יותר.
כמה פעמים טיילת בטבע, וראית עץ עומד בתפארתו, בלי שיד אדם מכוונת אותו להשקיה, לדשן הנכון? באופן טבעי יודע העץ לשלוח שורשים עמוקים וארוכים, לשאוב לעצמו את כל המשאבים הדרושים לו כדי לגדול ולהתקיים. אפילו במדבר החרב, אפילו בעת סערת כפור. כעץ השדה, גם לך יש את כל המשאבים שאתה זקוק להם כדי לגדול להיות האדם שאת/ה באמת, האדם שאת/ה רוצה להיות.
שיר-לי שני Certified NLP Master Practitioner http://www/nlp-tools.com
